כמה אוכל לתת לכלב? המדריך המלא והמקיף לתזונה, כמויות ופסיכולוגיה של האכלה

תקציר מנהלים: התשובה הקצרה (והמפתיעה)

אם אתם מחפשים מספר קסם אחד, תשובה כמו "שתי כוסות ביום" – אני נאלץ לאכזב אתכם כבר בהתחלה. אין מספר כזה. השאלה "כמה אוכל לתת לכלב" היא אחת השאלות המורכבות ביותר, והתשובה משתנה דרמטית בין כלב לכלב, אפילו אם הם מאותו הגזע.

הטעות הנפוצה ביותר היא להסתמך בערבון מוגבל על הטבלה בגב שק האוכל. זכרו: ליצרן יש אינטרס שתאכילו יותר (כדי שתקנו שק חדש מהר יותר), והטבלאות שם הן ממוצע גס מאוד שלא לוקח בחשבון את חילוף החומרים הייחודי של הכלב שלכם, את רמת הפעילות שלו ואת מצבו הבריאותי.

אז מה עושים? הנה כלל האצבע הראשוני: מתחילים מההמלצה הממוצעת על השק, אך המדד האמיתי והיחיד הוא "מבחן הצלעות" (עליו ארחיב בהמשך) ורמת האנרגיה של הכלב.

האכלה נכונה היא לא רק עניין של משקל גוף; היא משפיעה ישירות על התנהגות הכלב, על רמות הרוגע שלו, על היכולת שלו ללמוד ואפילו על תוקפנות או חרדה. כמאלף ומומחה התנהגות, אני רואה באוכל הרבה יותר מדלק – אני רואה בו כלי תקשורת.

במאמר הזה אפרק לגורמים את כל המיתוסים, אתן לכם כלים מדעיים לחישוב (כולל נוסחאות), ואלמד אתכם איך להפוך את זמן האכלה לחלק החשוב ביותר ביום של הכלב שלכם.

המדע מאחורי הקערה: למה הכמות כל כך קריטית?

לפני שנדבר על גרמים וכוסות מדידה, חייבים להבין את ההשפעה הפיזיולוגית וההתנהגותית של כמות המזון. השמנת יתר היא המגפה השקטה והמסוכנת ביותר בעולם הכלבים המודרני. מחקרים מראים שכלבים בעודף משקל חיים בממוצע שנתיים פחות מכלבים במשקל תקין. שנתיים! זה המון זמן חיים שאנחנו מפספסים בגלל "פינוקים" או חוסר ידע.

הסכנות בהאכלת יתר

בעיות אורתופדיות: עומס עצום על המפרקים, סיכון מוגבר לפריצות דיסק וקרע ברצועות (במיוחד בגזעים גדולים).

בעיות מטבוליות: סוכרת, בעיות לב, קשיי נשימה.

עצלנות ודיכאון: כלב כבד הוא כלב שזז פחות. כלב שזז פחות פורק פחות אנרגיה, מה שמוביל לשעמום ולעיתים לתסכול.

הסכנות בהאכלה מועטה מדי (או חוסר ברכיבים)

נשירת שיער ובעיות עור: הגוף "מכבה" מערכות לא חיוניות כמו צמיחת פרווה כדי לשמור אנרגיה.

חוסר שקט ועצבנות: רעב כרוני מוביל לסטרס. כלב רעב הוא כלב שפחות פנוי ללמידה, עלול לפתח אובססיה לאוכל (חיפוש בפחים, גניבה מהשיש) ואפילו תוקפנות סביב משאבים.

פגיעה בהתפתחות: אצל גורים, חוסר במזון יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים בשלד ובמוח.

איך מחשבים כמויות? הנוסחה המדעית

כדי להיות מדויקים, וטרינרים ותזונאים משתמשים במושג שנקרא RER (Resting Energy Requirement) – דרישת האנרגיה במנוחה. זוהי כמות הקלוריות שהכלב צריך רק כדי לנשום ולתפקד במנוחה מוחלטת.

הנוסחה לחישוב RER היא:

$$70 \times (\text{משקל הכלב בק"ג})^{0.75}$$

לדוגמה, עבור כלב ששוקל 10 ק"ג:

10 בחזקת 0.75 שווה בערך 5.6.

נכפיל ב-70 ונקבל כ-392 קלוריות ליום (במנוחה).

אבל הכלב לא רק נח! לכן, את התוצאה הזו מכפילים ב"פקטור הפעילות":

כלב מסורס/מעוקר (בוגר רגיל): להכפיל ב-1.6.

כלב לא מסורס (בוגר רגיל): להכפיל ב-1.8.

כלב עבודה פעיל מאוד: להכפיל ב-2 עד 5 (תלוי בעצימות).

כלב שצריך לרדת במשקל: להכפיל ב-1.0 (כלומר, לתת לו רק את ה-RER).

גור (עד גיל 4 חודשים): להכפיל ב-3.

גור (4 חודשים עד בגרות): להכפיל ב-2.

חשוב: זהו חישוב קלורי. עליכם לבדוק על שק האוכל כמה קלוריות יש בכל קילוגרם מזון (מופיע בדרך כלל כ-Kcal/kg) ולגזור מזה את הכמות בגרמים.

קריאת התווית: המדריך לבלש המתחיל

רוב בעלי הכלבים מסתכלים רק על הטבלה בגב השק. זו טעות. הטבלה נותנת טווחים רחבים מאוד.

לדוגמה, תראו כתוב: "לכלב במשקל 10-20 ק"ג, תנו 150-250 גרם".

זה פער של 100 גרם! עבור כלב קטן, הפער הזה הוא ארוחה שלמה.

כללים לקריאת הטבלה

התחילו מהנמוך: אם הכלב שלכם מעוקר/מסורס ולא מבצע פעילות ספורטיבית אינטנסיבית (ריצה של שעה ביום, לא טיול ברצועה), תמיד תבחרו את הגבול התחתון של ההמלצה.

שקלו את האוכל: אל תשתמשו בכוסות מדידה אקראיות ("כוס חד פעמית" או "כוס של אורז"). כוסות מדידה הן לא מדויקות כי נפח הכופתיות משתנה. קנו משקל מטבח דיגיטלי פשוט ושקלו את המנה בגרמים. זה הצעד הראשון למניעת השמנה.

שימו לב לגיל: וודאו שאתם מסתכלים על העמודה הנכונה (גור/בוגר/סיניור).

האכלה לפי שלבי חיים: מתי משנים כמויות?

הצרכים התזונתיים של הכלב משתנים דרמטית לאורך חייו. מה שנכון לגור בן חודשיים, יהיה הרסני לכלב מבוגר בן 12.

גורים: מנועי צמיחה

גורים גדלים בקצב מסחרר. בחודשים הראשונים הם שורפים המון אנרגיה רק על בניית עצמות, שרירים ורקמות.

תדירות:

עד גיל 3-4 חודשים: 3 עד 4 ארוחות ביום. הקיבה שלהם קטנה והם צריכים אספקת אנרגיה קבועה כדי למנוע נפילות סוכר (היפוגליקמיה).

מגיל 4 עד 6 חודשים: אפשר לרדת ל-3 ארוחות ביום.

מגיל 6 חודשים ומעלה: אפשר לעבור ל-2 ארוחות ביום (בוקר וערב).

דגש קריטי לגורים מגזעים גדולים: (לברדור, רועה גרמני, גולדן וכו'). אסור לתת להם לגדול מהר מדי! עודף קלוריות או חלבון לגורים אלו גורם לעצמות לגדול מהר יותר ממה שהמפרקים יכולים לשאת, מה שמוביל לבעיות אגן ומפרקים קשות בעתיד. הקפידו על אוכל ייעודי לגורי גזע גדול (Large Breed Puppy) ואל תחרגו מהכמויות.

כלבים בוגרים: שלב התחזוקה

בשלב הזה המטרה היא לשמור על משקל יציב. רוב הכלבים הבוגרים מסתדרים מצוין עם שתי ארוחות ביום.

למה שתי ארוחות ולא אחת?

1. כדי למנוע רעב קיצוני שמוביל לגניבת אוכל או עצבנות.
2. כדי להקטין את העומס על הקיבה (חשוב במיוחד בגזעים גדולים שמועדים ל"היפוך קיבה" – מצב מסכן חיים).

כלבים מבוגרים (סניור): חילוף חומרים איטי

כשהכלב מזדקן (גיל 7 ומעלה, תלוי בגזע), חילוף החומרים מאט. הוא זז פחות, ישן יותר ושורף פחות קלוריות. אם תמשיכו לתת לו את אותה כמות שנתתם לו כשהיה בן 3, הוא ישמין במהירות.

בשלב זה מומלץ לעבור למזון "סניור" או "לייט", שמכיל פחות קלוריות אך חלבון איכותי מאוד (לשמירה על מסת שריר) ותוספים למפרקים (גלוקוזמין).

מבחן הצלעות: המדד האמיתי היחיד

עזבו את המשקל ואת הטבלאות. הכלי הכי טוב שיש לכם נמצא בקצות האצבעות שלכם.

אחת לחודש, בצעו את הבדיקה הבאה:

עמדו מעל הכלב והעבירו את שתי הידיים על כלוב הצלעות שלו (בצדדים), בלי ללחוץ חזק.

תת-משקל: אם אתם מרגישים את הצלעות בולטות כמו פסנתר ואתם רואים אותן בבירור מרחוק – חסר לו אוכל.

משקל אידיאלי: אתם אמורים להרגיש את הצלעות בקלות (כמו שמרגישים את גב כף היד שלכם כשאתם עושים אגרוף), אבל לא לראות אותן בולטות כשהכלב עומד רגיל. בנוסף, במבט מלמעלה, אתם אמורים לראות "מותן" צרה אחרי הצלעות ולפני האגן.

עודף משקל: אם אתם צריכים ללחוץ כדי למצוא את הצלעות, או שאתם מרגישים שכבת שומן עבה – הכלב צריך דיאטה. אם אין לו מותן והוא נראה כמו "נקניקייה" ישרה מלמעלה – המצב דורש טיפול מיידי.

הפסיכולוגיה של האכלה: הקשר בין מזון להתנהגות

כאן אנחנו נכנסים לתחום המומחיות שלי. אוכל הוא לא רק תזונה, הוא משאב. ואיך שאנחנו מנהלים את המשאב הזה קובע את ההיררכיה והתקשורת בבית.

שיטת ה"בופה" (האכלה חופשית) – הטעות הגדולה

הרבה אנשים משאירים קערה מלאה כל היום ("שיהיה לו לנשנש").

למה זה גרוע התנהגותית?

1. אובדן ערך: אם כסף היה גדל על העצים, לא הייתם מתאמצים לעבוד. אם אוכל זמין כל הזמן בחינם, לכלב אין מוטיבציה לעבוד עבורו (לאילוף, להקשבה). האוכל הופך למובן מאליו, ואתם הופכים ללא רלוונטיים.
2. פספוס בעיות רפואיות: אם הקערה תמיד מלאה, קשה לשים לב אם הכלב הפסיק לאכול פתאום (סימן ראשון למחלה).
3. קושי בגמילה מצרכים: אם הכלב אוכל מתי שבא לו, הוא גם יעשה צרכים מתי שבא לו. ארוחות מסודרות = יציאות מסודרות.

הפכו את האוכל לפעילות

בטבע, כלבים מבלים שעות בציד וחיפוש מזון (Foraging). בבית, הם מקבלים אותו ב-30 שניות בקערה. התוצאה? שעמום ואנרגיה עצורה.

אני ממליץ בחום לא לתת את כל הארוחה בקערה סתם כך.

השתמשו באוכל לאילוף: קחו חלק מהמנה היומית לתרגול פקודות בטיול או בבית.

צעצועי האכלה: השתמשו ב"קונג" (Kong), משטחי ליקוק, או שטיחי רחרוח. זה גורם לכלב "לעבוד" על האוכל, מפעיל את המוח, מעייף אותו מנטלית ומספק את יצר הציד והחיפוש. כלב שאכל דרך משחק חשיבה הוא כלב רגוע יותר ומסופק יותר.

חטיפים וצ'ופרים: ה"מוקשים" הקלוריים

אנחנו אוהבים לפנק. אבל חטיף אחד קטן לכלב קטן שווה ערך להמבורגר עבורנו.

כלל ה-10%: סך כל החטיפים והתוספות ביום לא יעלה על 10% מסך הקלוריות היומי.

אם אתם מאלפים הרבה ומשתמשים בהמון חטיפים, עליכם לקזז את הכמות הזו מהאוכל הרגיל בקערה. אחרת, אתם בדרך הבטוחה להשמנה. טיפ של אלופים: השתמשו בגרגרים של האוכל הרגיל שלו כ"חטיפים" כשהוא רעב, או ערבבו חתיכות קטנות של חזה עוף מבושל (דל שומן) כדי לאזן.

סוגי מזון והשפעתם על הכמות

לא כל האוכלים נולדו שווים. כוס של אוכל יבש איכותי (סופר-פרימיום) מכילה יותר ערכים תזונתיים מכוס של אוכל זול המלא בתירס ופחמימות ריקות.

מזון יבש (כופתיות): המזון הנפוץ ביותר. ככל שהמזון איכותי יותר (בשר כרכיב ראשון, ללא דגנים מיותרים), כך תצטרכו לתת כמות קטנה יותר כדי לספק את הכלב. במזונות זולים, הכלב יצטרך לאכול כמויות אדירות כדי לקבל מספיק חלבון, מה שמוביל ליציאות מרובות וגדולות.

מזון רטוב (שימורים): מכיל כ-70-80% מים. לכן, כדי להגיע לאותה כמות קלוריות, צריך לתת כמות הרבה יותר גדולה (מבחינת משקל ונפח) לעומת יבש. זה מצוין לכלבים שצריכים לרדת במשקל כי זה ממלא את הקיבה בלי הרבה קלוריות.

תזונה טבעית (BARF) / בישול ביתי: כאן החישוב הוא שונה לחלוטין (לרוב כ-2%-3% ממשקל הגוף לכלב בוגר), וחייב להיעשות בליווי תזונאי כדי למנוע חוסרים בוויטמינים ומינרלים.

נקודות למחשבה

• הכלב "מבקש" עוד? העיניים העצובות ליד השולחן הן לא סימן לרעב, הן סימן ללמידה. הוא למד שמבט מסוים מניב חתיכת שניצל. אל תבלבלו בין מניפולציה רגשית (חכמה!) לבין צורך תזונתי.
• האם הכלב שלכם נראה "רזה מדי" לאחרים? רוב הכלבים שאנחנו רואים ברחוב הם בעודף משקל קל. לכן, כלב במשקל תקין ואתלטי נראה לעין הבלתי מיומנת כ"רזה מדי". אל תתנו להערות ברחוב לערער אתכם – סמכו על מבחן הצלעות ועל הווטרינר.
• גיוון זה לא תמיד טוב: בניגוד לבני אדם, מערכת העיכול של הכלב אוהבת יציבות. החלפות תכופות של סוגי מזון גורמות לשלשולים וגזים. אם מצאתם אוכל שטוב לו – הישארו איתו. אם מחליפים, עשו זאת בהדרגה על פני שבועיים.

שאלות ותשובות (Q&A)

שאלה: הכלב שלי לא גומר את האוכל מהקערה. האם להשאיר לו?

תשובה: לא. הניחו את הקערה ל-15 דקות. לא אכל? הרימו את הקערה עד הארוחה הבאה. בלי חטיפים באמצע, בלי רחמים. כלב בריא לא ירעיב את עצמו. ברגע שתעשו את זה, הוא ילמד לאכול כשיש אוכל. זה גם כלי מצוין לטיפול בבררנות באוכל.

שאלה: האם מותר לערבב אוכל ביתי עם האוכל היבש?

תשובה: אפשר, אבל בזהירות. זה עלול לגרום לבררנות (הכלב יאכל רק את הטעים וישאיר את היבש). בנוסף, קשה יותר לחשב את האיזון התזונתי. אם מוסיפים, עדיף ירקות מבושלים (דלעת, גזר) או מעט עוף מכובס, ולקזז מהמזון היבש.

שאלה: הכלב שלי מעוקר והשמין מאוד למרות שאני נותן לפי הטבלה. מה לעשות?

תשובה: להפחית כמויות. חילוף החומרים יורד אחרי עיקור/סירוס. אל תפחדו לרדת ב-10-20% מהכמות המומלצת ולעקוב אחרי המשקל. אפשר להוסיף שעועית ירוקה (סנפרוסט מופשר) לאוכל כדי לתת נפח ותחושת שובע ללא קלוריות.

שאלה: האם יש הבדל בין קיץ לחורף?

תשובה: כן. בחורף, כלבים שחיים בחוץ או בבתים קרים שורפים יותר אנרגיה לחימום הגוף וצריכים קצת יותר אוכל. בקיץ הישראלי החם, כלבים זזים פחות ולכן צריכים לעיתים פחות אוכל.

לסיכום: האוכל הוא הבסיס להכל

השאלה "כמה להאכיל" היא ההתחלה של חיים משותפים בריאים. תזונה נכונה במינון נכון תעניק לכם כלב בריא יותר, רגוע יותר וקשוב יותר. היא תחסוך לכם אלפי שקלים אצל הווטרינר ותמנע בעיות התנהגות רבות הנובעות מעודף או חוסר אנרגיה.

אל תהיו "נותני שירות" שממלאים קערות. היו המנהיגים שמספקים את המשאבים בצורה חכמה, שמייצרת תקשורת והערכה.

התזונה היא רק נדבך אחד בגידול הכלב. אם אתם מרגישים שהכלב שלכם אובססיבי לאוכל, שומר עליו בתוקפנות, או שאתם פשוט רוצים לדעת איך להשתמש בזמן האכלה כדי לאלף אותו לפקודות בסיסיות ומתקדמות – אתם לא צריכים לנחש לבד.

בין אם מדובר בגור חדש שצריך ללמוד הרגלי אכילה נכונים, או כלב בוגר עם הרגלים שצריך לשנות, אני מזמין אתכם להעמיק וללמוד. הקורסים הדיגיטליים שלי ותוכניות הליווי האישיות נבנו בדיוק כדי לתת מענה לשאלות האלו ולחבר את כל הנקודות בין תזונה, התנהגות ואילוף.

בואו נדאג שהכלב שלכם יהיה לא רק שבע, אלא גם מאושר ומחונך.

ֿזקוקים ליעוץ במציאת האוכל המושלם עבור הכלב שלכם?

צריכים פתרונות חינוכיים לכלב שלכם?

שי רצר – מאלף כלבים ומומחה התנהגות כלבים

כל פתרונות החינוך והאילוף לכלבים