התקשורת שלנו עם הכלבים שלנו לפעמים יושבת על חוסר ידע או שכחה לגבי רגישות החושים של הכלב.
אנחנו מתייחסים, כועסים או לא מבינים התנהגויות שלהם כי אנחנו רואים, מריחים, שומעים ומרגישים כמו בני אדם.
אם נדע כיצד הם רואים את העולם אולי נצליח לתקשר יותר, ללמד יותר ולכעוס עלהם פחות.
אז בואו נדבר על הראייה הכלבית.
אם ראייה מצוינת שלנו מוגדרת כ-20/20, כלבים רואים 75/20 ובעצם במובנים מסוימים, הם רואים מטושטש.
גם הצבעים שכלבים רואים הם לא כמו שאנחנו רואים.
לנו יש 3 קולטני צבע, לעומת כלבים, שלהם יש רק 2 קולטנים ובעצם הם מסוגלים לראות רק צהוב, כחול או שילובים שבניהם.
לדוגמא:
במקום ורדים אדומים הם יראו כנראה ורדים חומים.
דשא ירוק ומשמח יראה בעיניהם כמו דשא יבש וחום.
מה המשמעות?
שאם זרקת צעצוע אדום על הדשא ואמרת לכלב שלך ״לך תביא״…יש מצב שהוא פשוט לא רואה את הצעצוע החום על רקע הדשא החום. זה לא שהוא לא רוצה….
טוב, מה לעשות. זו הביולוגיה הכלבית.
אין מה לרחם עליהם…. יש להם כמה מתנות שהיינו שמחים לקבל.
בלילה הם רואים הרבה יותר טוב וגם קולטים תנועה עד פי 20 יותר טוב מאיתנו.
כל אחד והחושים שלו.
אז תזכרו שזה לא הוגן לדרוש מהכלבים שלנו דברים שקשה להם פיזית. על מנת ליצור שותפות אמתית איתם יש לנו אחריות להבין כיצד הם פועלים.