האם כדאי לאפשר לכלב שלי לישון איתי?

אתם מסיימים את היום, מתקלחים ונכנסים למיטה….לצידכם בן או בת הזוג כבר נוחרים להם בכיף….סוף יום….מתים לישון.

מסדרים כרית ונכנסים למצב…ואז….שומעים ת הכלב שלכם מגרגר עלכם מתחת לשמיכה.

החצוף הקטן החליט שזה המקום שלו והמקום שלכם זה במזרון הלא נח הזה ששמתם למרגלות המיטה.

אז האם זה נכון שהכלב שלי יישן איתי?

לפי סקרים שנעשו בארהב כ 62% מבעלי הכלבים קטנים, 41% מבעלי הכלבים הבינונים ו32% מבעלי הכלבים הגדולים ישנים עם הכלבים שלהם.

תכלס? אם אתם לא אלרגים או להתמתח בחופשיות זה הקטע שלכם, ממש כיף להתכרבל איתם.

מחקרים מדברים על התרומה של שינה עם בעלי חיים כתורמת לרוגע, להפחתת מתח ולכניסה לשינה עמוקה מהר יותר.

כל זה מתקיים אם הכלב שלנו מאוזן, ממושמע ושיודע את מיקומו בהיררכיה הלהקתית.

אז אם יש לכם כלב שירד מהמיטה לבקשתם, שיודע לחכות שתזמינו אותו לעלות על המיטה ושאם תחליטו שלא לשתף אותו איזה לילה בשינה משותפת ושהוא ישן במקום שלו בסלון נגיד והוא ממש בסדר אם זה אז יאלללה….לכו לישון איתן בכפיות.

 אבל….

אם הכלב שלכם מייצר דומיננטיות עלכם או על הבן או בת הזוג שלכם במרחב השינה. 

החליט שהמיטה היא שלו והוא קובע עליה.

מגלה חרדה להיות לבד בלילה.

רצוי תלמדו אותו לישון לבד.

דומיננטיות או רכושנות מלמדת על אי הבנה של הכלב שלכם בנוגע למבנה הלהקה ולעומדים בראשה ודורש עבודה עמוקה יותר על הקשר בנכם. אם יש לכם כלב כזה אז אני משער שגירגור במיטה הוא לא הבעיה היחידה שאתם חווים איתו.

כלבים שלא מסוגלים לישון לבד הם כלבים חרדים, כאלו שלא מצליחים להנות מהזמן שלהם עם עצמם והשהות בלילה ביחד רק מאששת את הקושי שלהם. במקרה זה חובה עלינו קודם לפתור את התקלה ההתנהגותית הזו ולא לחזקה על ידי שינה משותפת.

ומה קורה אצל הגורים?

השנה הראשונה לחיי הכלב היא קריטית לעיצוב ההתנהגות שלו. גור שחווה שינה משותפת מייצר תלות חזקה בהוריו ועלול לפתח חרדה במידה ונוהג זה ישתנה כי הוא כבר לא שוקל 5 קילו אלא 40 או מכל סיבה אחרת.

בא לכם לישון עם הגור שלכם? 

תתאפקו…בשנה הראשונה ועד להתבגרות שלו למדו אותו להנות משינה במקום שלו. לדעת להתמודד עם הלבד ורק כשסיים את תקופת ההתפתחות שלו הזמינו אותו למיטתכם.

ובכל מקרה….זכרו שכניסה למיטה שלכם זה וואחד פרס. השתמשו בה לחיזוק התנהגות חיובית ואל תיצרו ממנה נורמה מובנת מאליה.