איזה כיף….מברוק.
אתם מביאים אותו הביתה…מתרגשים.
והוא?
אולי קצת חושש מהמעמד אבל מאוד מהר מתבונן בשפע שיש בביתכם בעיניים סקרניות…שיניים סקרניות.
אם הגור או הכלב שהבאתם לא למד כבר איך חיים בסביבה אנושית, לא למד שצרכים עושים בחוץ או על משטח לצרכים, שהנעל שעלתה לך יםםם של כסף היא לא אביזר מגניס לחידוד השיניים או להפגת השעמום אז אתם בצרות.
העניין הוא שלרוב אתם פשוט זורמים עם הסיטואציה, מגלים המון אמפטיה וחוסר ידע בגידול ומביאים במו ידכם את תקלות ההתנהגות שבדרך.
אנחנו הפכנו להיות הורים, מובילי חינוך, קובעי אגנדה.
אנחנו אלו שצריכים לקחת אחריות וללמד אותו איך חיים בסביבה אנושית ולייצר אצלו הרגלים נכונים.
אז עשו טובה וחסכו לעצמכם מפח נפש(ומפח כיס) וחנכו מהרגע הראשון עם ידע מדוייק את הגור/כלב שלכם ועצבו לעצמכם חווית גידול נעימה.
בדקו את תוכניות החינוך המעולות לגורים:
