2 רוטוויילרים מקסימים שבשל בעיית זמן לא כל הצרכים שלהם מולאו.
הזמן עבר והם גדלו, הם גדלו כמו רוטוויילרים, חזקים, שובבים, קופצנים. מייצרים אנטגוניזם בהתנהגות שלהם. לא כיף לבקר אותם במתחם הקטן שבנו להם, לא כיף לצאת איתם לטייל.
תהליך כזה שקשה להיקשר רגשית.
העבודה שלי איתם ועם הבעלים שלהם הייתה כ״כ הרבה יותר משב, רגלי, ארצה.
עבודה שהיא בעצם קרוב לבבות, לייצר קירבה ואינטימיות שמובילה לרצון אמיתי לעשייה עבורם.
הם חיים היום חיים טובים יותר, עם חצר גדולה, עם אוכל טוב, מטיילים איתם, דואגים להם ובעיקר…..אוהבים אותם!!!!
מרגיש שזכיתי לעשות שינוי. וכן…הם יודעים להתנהג יפה, יודעים ללכת ליד הבעלים שלהם ולבוא כשקוראים להם. זה לא סוף הדרך, חינוך הוא פונקציה של עקביות. הבסיס הוטמע, עכשיו צריך לשמר.
