תחשבו על הכלבים שלנו, מחוברים בכל עת לרצועה.
תחשבו עלכם חיים ככה? בלי היכולת לרוץ, להשתולל, לקפוץ בשדות בין החיטה או לתת ספרינט כשכל השיער מתעופף מהמהירות. לחיות את החיים.
מבאס שיש כלבים שהם לא כאלו. לא נהנים לגמרי מהחיים. למה?
כי הם לא תחת שליטה. הם לא קשובים לבעלים שלהם ושהיצר שלהם מוביל אותם ולא הסמכות והכללים שמנהיג הלהקה קבע.
בואו נלמד אותם להנות במקומות בהם זה ניתן(ולא….הכביש ליד הבית זה לא המקום הזה).
1. התחילו בבית ובסביבה מוגנת להסתובב במרחב ולתת לכלב שלכם אוכל או חטיפים כל פעם שהוא חובר אלכם אחרי שקראתם לו.
2. נסו בסביבה אחרת ולא מאובטחת את אותו התרגיל אבל חברו את הכלב אלכם ברצועה ממש ממש ארוככההההה.
3. אחרי תקופה של תרגול, התחילו להסתובב וללכת לכיוון השני או התחבאו לו כל פעם שהוא עובר טווח מסויים(50, 100, 200 מטר וכך הלאה).
הכלב שלכם שזקוק לבטחון מכם ילמד לשמור על קשר אתכם בטווח הנלמד ובכך תתחילו לייצר אמון בנכם של טיולים משותפים תוך שימת לב הדדית.
שימו לב שהתרגיל הזה טוב לכל הכלבים, אך לפעמים יש כלבים, שנדרשת מהם למידה מוקדמת של סמכות ותירגול אמון על מנת שנוכל לסמוך עליו ועל שיקול דעתו במרחב.
היכולת לתת לכלב שלנו את היכולת להנות מהחיים דרך למידה משמעותית לאורך חייו היא חלק ממערכת יחסים נכונה, מחלום של כלב חבריקו. כזה שכיף לנו להיות איתו.
