כלב מאולף או כלב חושב?
מה זה כלב חושב?
כלב שיודע להסתדר במרחב האנושי….לבד.
למה?
כי גידלנו אותו נכון.
כשאתם אומרים אילוף….למה בעצם אתם מתכוונים?
המילה הזו שמכילה בעצם רצון שלנו לכלב שכיף לנו איתו. שיודע איך להתנהל במרחב האנושי. שקשוב לנו ואנחנו מסוגלים להניע אותו לפעולה גם תחת גירויי העולם. לא כך?
אבל האילוף הפך להיות משהו אחר…. הפך להיות טכני, לא הובלה של הכלב להתנהגות חיובית ונעימה אלא שליטה בהתנהגות השלילית שלו דרך.
האילוף הפך להיות סט של מניפולציות שגורמות לכלב לבצע משהו. לא לימוד להבנה איך להתנהל בעצמו ולכן כלבים באמת לא יודעים….לא יודעים מה מצפים מהם ולא יודעים איך להתנהג.
התפיסה היא קצת כמו עם ילדים….הילד לא עושה שעורים אז אנחנו מכינים לו, מכווינים אותו בכל מילה ומילה על מנת שיזה יצא טוב(בכל זאת…שלא יחשבו שהילד דביל). אז כן…בטווח הקצר כנראה הוא יהיה אלוף, אחלה ציונים. אבל…האם הוא יודע להתמודד לבד? לפתח יכולות משל עצמו? לא ממש.
כמו עם הילדים שלנו, תפקידנו לגדל אותם על מנת שידעו להסתדר, שידעו לקבל החלטה נכונה המבוססת על למידה וחוויות עבר.
אם הכלב שלכם במצבים של סימני שאלה כמו: האם לעצור ליד הכביש, מה לעשות כשמתרגשים, איך לקבל אורחים או מה לעשות כשהוא לחוץ ממשהו ועוד… פשוט מגיב בהשתוללות, חוסר רוגע והיפראקטיביות זה פשוט כי זה מה שהוא יודע לעשות. אין לו תוכנה אחרת לעבוד איתה.
אז מה האלטרנטיבה?
להשקיע בלימוד סיטואציות תחת תיגמול על התנהגות נכונה או במילים אחרות ללמד את הכלב שלכם אפשרויות טובות להתמודד עם מיני סיטואציות. ככל שתחזקו את ההתנהגויות הללו כך כלבבכם יפנה לאותם הרגלים ולא להרגל ההוא…של חוסר שליטה.
אז מה בפרקטיקה?
קל…אל תתנו לו דגים…תנו לו חכה או טוב יותר…למדו אותו שיש חכה ותנו לו רמזים לאיך דגים איתה….תנו לו להגיע בצורה מוכוונת לתובנות לבד.
הנה….הפרקטיקה….חשבו על איך אני גורם לו להציג התנהגות שונה מזו שיש לו ופרגנו באוכל או רגש כשהוא מבצע.
עצר ליד הכביש? פרגנו עם אוכל. בפעם הבאה הוא כבר יתיישב ויסתכל עלכם בציפייה…הנה בונים הרגל חדש.
קופץ על אנשים? חכו שיירגע ופרגנו עם אוכל ורגש. בפעם הבאה יתחיל להציג את ההתנהגות הזו לבד.
זכרו….חינוך הוא לא טכני.
יאללהה….עשו טוב לכלבים שלכם.
שי
