הכלבים. שלנו לא בכיינים…הם פשוט מדברים איתנו.
אבל……לפעמים הם פשוט קרציות
הם מיבבים להם, מתבכיינים כי הם בגדר תיחום, מתבכיינים כשאנחנו. אוכלים ומסתכלים עלינו ומיללים כשהם נילחצים ממשהו.
הם לא בכיינים. הם פשוט מתקשרים, הם מספרים לנו בדרכם הכלבית על מצבם.
רבים מבעלי הכלבים מקבלים לא מקשיבים לסוג היללה ולקישור שלה ופשוט מתעלמים.
מחקר מ 2019 מצא את הקשר ההדוק של בעלי כלבים לזיהוי סוג הבכי של הכלבים שלהם. אנחנו רגישים)טוב, חלקנו( לרגשות של הכלבים שלנו ולרוב אנחנו יודעים לאפיין למה הכלב שלי ״מתבכיין״.
קפיצה לעולם שלנו….
מחקר שנקרא פרוייקט בוקרשט:
שבוחן את התפתחותם של יתומים בבתי יתומים ברומניה של צאוצסקו ומצא, כי חוסר בהתיחסות לתגובות של מצוקה בשלבי ההתפתחות הראשונים מובילים בשלב מאוחר יותר אצל ילדים:
– קשיי שליטה וויסות עצמיים
– נסיגה חברתית
– דימוי עצמי נמוך
– טיקים
– התקפי זעם
– גניבות
– התנהגויות של פגיעה עצמית
– יכולות אינטלקטואליות נמוכות
– פגיעה ביכולות התפקודיות
אמנם זה לא נבדק על כלבים, אבל לי בכל אופן אין סיבה להאמין שזה שונה.
אז נכון…יש בכי ויש בכי….אבל תמיד יש סיבה
זה יכול לנבוע מכאב או אי נוחות.
זה יכול לנבוע ממתח או חרדה.
זה יכול לנבוע מתסכול.
זה יכול לנבוע מריגוש גבוה.
זה אפילו יכול לנבוע מרצון לפיוס.
אז מה לעשות?
1. כרגיל, בואו נשלול קודם את בעיותל רפואיות עם הוטרינר.
2. הכירו את הכלב שלכם ונסו לאפיין למה הוא בוכה.
3. בין עם זה שהות בתיחום, חשש מאנשים, כלבים או רעשים נסו להוריד את סף המתח והחרדה שמוביל לבכי על ידי עבודה עם מטופל התנהגותי.
4. אל תחזקו בכי הנובע מתסכול או ריגוש גבוה. במקום פשוט למדו את הכלב שלכם תגובה אלטרנטיבית. פשוט תוציאו אותו מזה.
בקיצור….היו רגישים לצורת התקשורת של הכלב שלכם…הוא מנסה להגיד לכם משהו.
