יש כלבים שמגיבים לא משהו לכלבים אחרים.
לא תמיד, לא כל כלב אבל זה קורה לא מעט.
הם רואים ומיד מגיבים.
הם יכולים לרחרח ולפתע לתקוף.
הם לא צפויים לנו ולצאת איתם לרחוב נהיה ממש מתסכל.
אז אנחנו מנתקים מגע, מבודדים אותם מכלבים ובכך מצמצמים את עולמם החברתי.
נכון….לפעמים זה כבר חוצה את הגבול ובאמת צריכים לבודד אותם כי הם מייצרים נזק.
לרוב אנחנו פשוט לא יודעים איך לגרום להם להרגיש נח עם כלבים אחרים ומכניסים אותם למצבים חברתיים מורכבים להם.
2 טיפים שבעקביות מייצרים ממש קסם באינטראקציות בין כלבים :
1. עם גורים זה קל, אנחנו על זה. מפגישים אותם עם כלבים כי הם פשוט חמודים וכולם ניגשים. כשהם מתבגרים אנחנו פשוט מתחילים לקחת את המפגשים האלו כמובן מאילו….בדיוק בתקופה הקריטית בחייהם והיא גיל ההתבגרות.
רוב התקלות ההתנהגותיות בין כלבים מתחילות בתקופה זו ועד גיל 3 בערך.
אז מה לעשות?
תכלס דיי פשוט….תפסיקו לקחת את המפגשים והרחרוחים עם כלבים אחרים כמובן מאילו.
בין עם הכלב שלכם רואה או מריח כלב אחר ובין כלב אחר ניגש לרחרוח עסיסי של הכלב שלכם, אל תשתקו. שבחו אותו על המפגש. עדכנו אותו שהאינטראקציה היא טובה ושאתם ממש שמחים.
נסו לחשוב על מוחו של הכלב שלכם עכשיו…במקום להרגיש מתוח ממפגש עם כלב הוא מצפה לחיזוק החיובי ובהמשך לשינוי תפיסתי לגבי מפגש עם כלבים.
2. אל תנחיתו אותם באזור עם הרבה כלבים ותצפו שהם פשוט יסתדרו. קחו איתם את הזמן ותנו להם להכיר את האזור, את הריחות והצלילים ולהבין את המרחב החדש.
גם אם זו גינת הכלבים הקבועה, מופע הכלבים שם משתנה.
כלב שמרגיש נח במרחב משדר נינוחות ובטחון ולא לחץ שמתורגם גם אצל כלבים אחרים למתח שמוביל לתוקפנות.
אז נכון….יש עוד המון פרמטרים במשוואה הזו של כלבים ריאקטיבים לכלבים אחרים כמו: מערכת היחסים עם הבעלים שלהם, הפעילות הגופנית, החשיפה שלהם בגיל צעיר, חוויות שליליות ורמת הנשכנות אם קיימת אבל פעולות אלו יהיו התחלה טובה.
