אם הכלב שלכם הופך להיות תוקפני בכל פעם שנכנסים אורחים לבית, אתם עלולים למצוא את עצמכם בבעיה. לא רק שתתקשו לארח חברים ובני משפחה, ללא חינוך מתאים, הבעיה תלך ותחמיר. אין ספק, שתוקפנות טריטוריאלית היא מצב מורכב, הן עבור הכלב והן עבור בעליו. הבשורה הטובה היא, שגם כלב תוקפני לאורחים אפשר להרגיע וללמד להיות מארח חביב.
למה הכלב תוקפני לאורחים?
רוב הסיכויים שבכלב שלכם מתעוררות תגובות אינסטינקטיביות בתגובה לגירויים שהוא לא מזהה. הגירויים הללו יכולים להיות קול, מראה או ריח של אדם לא מוכר, שמעוררות אצלו חרדה או תגובה הגנתית. בדרך כלל, התגובות הללו מתעוררות כשמישהו חדש חודר לטריטוריה של הכלב או כאשר נוגעים בחפצים שלו, מה שגורם לו לגונן על מבצרו ואוצרו, בכללותם גם בני הבית.
כלב תוקפני לאורחים יכול לנהום, לנבוח, לרדוף, לחבוט ואפילו לנשוך. אם לא מתייחסים לבעיה, היא עלולה לגלוש גם מחוץ למרחב המחייה אל החצר, אזורי פיקניק, ספסלים בפארק ועוד. כמו כן, כלבים שמרסנים את התנהגותם על ידי נעילתם בחדר נפרד או על ידי משיכת רצועה, לא מוצאים פורקן, מה שעלול להגביר את התסכול שלהם, וכתוצאה מכך, גם את התוקפנות מצידם. במקרים חמורים, הכלב עלול להפנות את התוקפנות שלו כלפי חפצים, חיות אחרות, ואפילו כלפי הבעלים שלו.
איך ניתן למנוע תוקפנות טריטוריאלית?
ניתן למנוע או למזער תוקפנות טריטוריאלית עם סוציאליזציה מוקדמת ושליטה טובה. יש ללמד כלבים צעירים לשבת כאשר כל אדם חדש מגיע לדלת, וכאשר הם מתנהגים כמצופה, לצ’פר אותם בפרס – חטיף או ליטופים ומילים חיוביות. כדי להפחית פחד וחרדה פוטנציאליים, חשוב לוודא שמגוון רחב של מבקרים יבוא לבקר את הגור בעוד הגור צעיר ומפתח את כישוריו החברתיים. עם הזמן, רוב הכלבים יתחילו להזהיר את המשפחה על ידי נביחות כאשר זרים מגיעים לבית. כאשר מתמודדים עם כלב תוקפני לאורחים שלא עבר תהליך סוציאליזציה טוב כשהיה גור, האימון עשוי להיות קצת יותר ארוך, אבל אפשרי.
מה הסיבה לכך שהיא התנהגויות טריטוריאליות לא חולפות מעצמן ואף מתגברות לאורך השנים?
עבור כלבים רבים, תצוגות טריטוריאליות הן חלק נורמלי מהרפרטואר ההתנהגותי שלהם. בעוד שכל כלב עשוי להראות תגובות טריטוריאליות, גזעים מסוימים של כלבים גודלו לצורך התנהגויות שמירה ומעקב. ללא השגחה מתאימה, אינטראקציה עם הבעלים ואימון של תגובות מתאימות, כלבים אלה עלולים לעסוק בתצוגות טריטוריאליות המשתנות בעוצמתן מנביחות קלות למופעים אינטנסיביים שעלולים לכלול נהמות, נביחות, התנפלות ואפילו נשיכת אדם או בעל חיים הנכנסים לשטח. ללא פיקוח והכשרה מתאימים של הבעלים, התנהגויות אלו עלולות להיות מוגזמות.
כלבים קשורים עלולים להראות התנהגויות טריטוריאליות קיצוניות ותגובות תוקפניות. כלבים שנותרו בחוץ כל היום ללא פיקוח בעלים נמצאים גם הם בסיכון לפתח תגובות טריטוריאליות הולכות ומחריפות. כלבים רבים שמראים תגובות טריטוריאליות לעיתים קרובות מפחדים וחרדים ורק רוצים שהפולש יעזוב.
ככל שהאדם נשאר יותר זמן בתוך הטריטוריה, כך הכלב עלול להיות מגורה יותר ולהגיב באגרסיביות. מטרת התצוגה הטריטוריאלית היא לגרום ל”פולש” לעזוב. במקרים בהם הכלב מתוסכל מלגרש את הגירוי מכיוון שהוא קשור או מצוי מאחורי דלת או חלון סגורים, אז ככל שהגירוי נשאר במקומו בטווח ראייה או שמיעה של הכלב, כך גדלה החרדה. למרות שכלבים עם פחדים קלים עשויים להתרגל לחשיפה מתמשכת, כלבים שנחשפים (מוצפים) כל הזמן בגירוי מעורר חרדה, פחדם יתגבר עד שהגירוי יעזוב. ההרחקה (נסיגה) של הפרט מחזקת עוד יותר את עוצמת התגובה.
האם עליכם להעניש את הכלב על התצוגות האגרסיביות שלו?
לעתים קרובות האסטרטגיות הראשונות שאנשים מנסים לאילוף כלב נושך או תוקפני קשורות לענישה – צעקות, נזיפה, מבהילה או כל ענישה פיזית. בטווח הקצר זה עשוי לעזור, אבל לגישה זו ייתכנו כמה תופעות לוואי חמורות בטווח הארוך, ביניהן פחד, הגברת התוקפנות והחרדה וירידה בהופעת סימני אזהרה מהכלב.
שימוש חוזר בענישה בשילוב עם גישה של אנשים לא מוכרים יכול ליצור אסוציאציה מאיימת. אילוף כלבים באמצעות ענישה עשויה לעצור את הכלב מלהפגין תוקפנות, אך היא תתרום לחרדה, לפחד ולצורך להגן. מכיוון שתצוגות האזהרה הודחקו, התוצאה היא כלב שאינו נובח אך עלול לנשוך ללא התצוגה האגרסיבית. המפגש האגרסיבי מסוכן ומפתיע אנשים. הוא גורם לכלב להיראות בלתי צפוי ובלתי ניתן לניהול. למעשה, נשיכות אלו הן פונקציה של אילוף כלב לעכב תצוגות אגרסיביות טריטוריאליות על ידי ענישה. בהקשר זה, הדרך היעילה ביותר היא ללמד את הכלב כיצד מצופה ממנו להתנהג ולחזק אותו בכל פעם שהוא עושה כן.
איך מטפלים בתוקפנות טריטוריאלית?
מאלף כלבים מקצועי פעל להשיג שליטה על כלב שמפגין תוקפנות טריטוריאלית. בדרך כלל, רצועה ורתמת ראש יעניקו את השליטה המהירה והיעילה ביותר, אך כצעד ראשון, כדאי במקביל ללמד את הכלב להתמקם בפקודה בקרבת דלת הכניסה. אם הכלב לא מסוגל לעשות זאת, יש להוציא אותו מהאזור לפני הכנסת אנשים לבית בכדי לספק ביטחון לאורחים ולהפחית את רמת החרדה של הכלב. חשוב להדגיש, שגם לבעלים אסור לגשת לכלב כשהוא מגורה באגרסיביות כדי שלא ייחשפו לפגיעה בעצמם.
חשוב למנוע תצוגות טריטוריאליות מתמשכות ולעשות מאמץ למנוע אותן, גם כשהן מוצגות מעבר לדלת או החלון או לאורך הגדר. המשמעות עשויה להיות חסימת גישה חזותית החוצה על ידי כיסויים או מניעת הכלב מלהגיע אליהם, ואי מתן גישה חיצונית אלא אם הכלב לובש רצועה וצווארון ראש ומפוקח באופן פעיל על ידי מבוגר שאוחז ברצועה של הכלב .יש להימנע מענישה מכיוון שהיא נוטה להגביר ולא להפחית את החרדה והפחד שעשויים להיות בבסיס ההתנהגות. ברגע שהכלב שלכם יכול להסתפק בפקודה, אימון ספציפי יותר יכול להתרחש. יש לזהות את כל הגירויים המעוררים את התגובה הטריטוריאלית ולקבוע שיפוע תגובה, כלומר באיזה מרחק מציינים את התגובה הטריטוריאלית, וכיצד משתנה התגובה עם המרחק המשתנה (התקרבות ונסיגה).
באמצעות תוכנית דה-סנסיטיזציה והתניה נגדית ניתן להתחיל חינוך כלבים ואימון מחדש עם רמות נמוכות של גירויים. עבור תוקפנות טריטוריאלית, גירויים ברמה נמוכה עשויים לכלול אנשים שמגיעים במכונית, עוברים על פני חזית הבית, או אולי אפילו בן משפחה שדופק על הדלת או מצלצל בפעמון. הרעיון הוא, שבכל פעם שמישהו מגיע לבית או מצלצל בפעמון, הכלב יצפה לתגמול מועדף (צעצוע, ממתק או משחק). ברגע שניתן לשלוט בכלב ולקבל תגמולים בסביבה זו, ניתן להשתמש בהדרגה בגירויים עזים יותר. בין אם אתם זקוקים לאילוף כלב תוקפני או חינוך כלב לצרכים, כדאי שתכירו את שיטות העבודה שהוכחו כיעילות ומועילות לכלב ולבעליו זכרו, אתם לא צריכים לעבור את זה לבד! אני מזמין אתכם להתייעץ, לשאול ולקבל הכוונה. יש לי הרבה ידע וכלים שיכולים לעזור לכם ולקדם את תהליך האימון של כלבכם, מוזמנים ליצור אתי קשר
