אם יש לכם כלב אז כנראה הוא חלק מכם. אתם דואגים לו כמו בן משפחה ומרגישים שאתם ממש ממש מכירים אותו. מכירים את ההתנהגות שלו, את המימיקה שלו ויודעים להגיד עם הוא שמח או עצוב.
זה ברור לכם, למרות שאין מחקרים עדיין שתומכים בזה שהוא מביע רגשות. אתם רואים עליו שהוא במצב רוח טוב או פחות.
אז כן, כולנו חווים תקופות של happy ותקופות שפחות. של ימים שאנחנו במיטבנו ומרגישים שאנחנו מלכי העולם וימים שרק בא לנו לקבור את עצמנו במיטה.
העניין הוא שאנחנו יודעים לדבר את הרגשות שלנו, יכולים לשוחח עם מישהו, מישהו דרך שיח מבין שאנחנו לא בטוב.
כלבים לא מדברים.
לא נותר לנו אלא להשתמש בכישורי ההתבוננות שלנו על מנת לנסות ולהבין מה החבר שלנו מרגיש. לי באופן אישי, כמגדל כלבים וכאחד שמלווה כלבים תקופות ארוכות, אין ספק שכלבים חווים גם דיכאון.
ישנם טריגרים שונים בהם ניתקלתי:ֿ
כלבים שהבעלים שלהם נפטר.
שנכנס תינוק חדש למשפחה והכלב מקבל פחות יחס.
בעלים עסוקים שלא נותנים לכלב שלהם מספיק יחס
פריקת אנרגיה.
בדידות.
כלבים שמגיעים מכלביות או הסגרים וחווים חוסר וודאות וחוסר בטחון.
בואו נדבר על דרכים שונות לאבחון ולטיפול על מנת לעזור להם:
בראש ובראשונה אם ניראה לכם שהכלב שלכם שינה את התנהגותו. הוא ישן יותר, מופנם יותר, אוכל פחות, מגלה סימני תוקפנות פתאומיים, פחות בא לו לטייל ובכלל….הוא לא מתנהג כמו הכלב שאתם מכירים….גשו לוטרינר על מנת שישלול בעיה רפואית.
אז הוא בריא?
יופי בואו נמשיך…. רבים הם הכלבים שפשוט מונחים להם בבית, צמאים ליחס, בזמן שהבעלים שלהם רצים במרוץ החיים היום יומי בין עבודה לילדים תוך כדי שכנוע עצמי שכל הכלבים ככה. כלבים זקוקים לנו, ליחס ולתשומת לב שלנו. כשהם הם לא מקבלים אותו מהר מאוד מגיעות תופעות שעלולות לומר לכם שלכלב שלכם קשה ביום יום והוא זקוק לכם:
צרכים בבית-אם הכלב שלכם באמצע החיים מתחיל לעשות צרכים בבית.
משמעת-אם הכלב שלכם עושה לכם לפתע דווקא. לא מקשיב לדברים שהייתם בטוחים שכבר עברתם.
מעלה במשקל-אם הכלב שלכם מתחיל לעלות במשקל ולא בגלל השניצלים שאתם תוקעים לו. נהיה חרופר-אם הכלב שלכם מתחיל להיות אדיש ובוחר לישון הרבה.
אם נתקלתם בתופעות שכאלו ואתם יודעים לחבר אותם גם להתבוננות בשפת הגוף שלו אז יש סיכוי שהכלב שלכם מצוברח.
אז מה לעשות?
פריקת אנרגיה-בראש ובראשונה על מנת למנוע תופעות שכאלו אבל גם לטפל בדכאון קיים חובה להשקיע בפריקת אנרגיה. ריצה, הליכה, רכיבה על אופניים והמון משחק עם כלבים ישחררו את הורמון האנדרופין הידוע גם אצלנו בלשחרר מצבי בלוז.
תנו להם עבודה-הפסיקו להניח לכלב שלכם צלחת אוכל מול הפנים וגרו אותו לעבוד למחייתו דרך משחקי האכלה שונים המכילים רכיבים שונים, משתנים ומגרים כל יום על מנת ליצור תוכן וריגוש.
התמקדו בלהיות נוכחים-מחקרים מראים כי הכלבים שלנו מרגישים כשאנחנו באמת איתם וכשאנו עסוקים בדברים אחרים בזמן הבילוי המשותף….בקיצור….עזבו את הטלפון ושחקו איתו בלי הסחות דעת.
במידת הצורך השתמשו בתוספים טבעיים דוגמת Bifidobacterium longum או תמציות פרחים עד שתראו שינוי המצב רוחו.
שגרת יום-נסו לקבע שגרת יום מגוונת על מנת לצקת ביטחון וציפייה אצל הכלב שלכם על מנת שלא יבהה כל היום בקיר ויתהה אם ומתי יקרה משהו מרגש. תרגלו אילוף-למדו ותרגלו עם הכלב שלכם תבניות התנהגות שונות כגון״ שב, ארצה , תן יד וכ או משחקים משותפים כייפים על מנת לעודד ולסייע לכלב שלכם לצאת מהמצב בו הוא נמצא.
זכרו שהכלבים שלנו הן חיות חכמות, רגישות שזקוקות לחברה, לפעילות ולמשמעות. כולנו עוברים תקופות כאלו או אחרות וכולנו זקוקים למישהו שיושיט יד ויעזור לנו לעבור אותם. עזרו לכלבים שלכם להנות מהיום יום שלהם ובמקרה הצורך הושיטו להם יד לעזרה.
